מרבית בני האדם (גברים ונשים כאחד) אינם מודעים לקיומם של שרירי רצפת האגן, אשר ליקוי בתפקודם עלול להתבטא בתופעות כמו: צניחת אברי המין, אי שליטה על הפרשות במאמץ כמו בזמן שיעול, עיטוש, צחוק, כמו גם קושי בהתרוקנות. הסוגרים הם מהשרירים החשובים בגופנו, הם נמצאים ברצפת האגן שלנו וכאשר הם מתפקדים כהלכה הם מאפשרים לנו לנהל אורח חיים חברתי והיגייני. אולם כאשר חלה תקלה בתפקודם הם יכולים למרר את חיינו ולהעכיר את איכותם.רצפת האג נמצאת בקרקעית האגן שלנו, ממש בין הרגליים. היא עשויה מרקמות חיבור (גידים ורצועות), שרירים (סוגרים ואחרים), עצבים וכלי דם.
לרצפת האגן מספר תפקידים, שחלקם אף מנוגד זה לזה שכן מצד אחד עליה להיות חזקה מאוד כיון שהיא נושאת מעליה את איברי האגן (שלפוחית השתן, הרחם והחלחולת) ומונעת מהם לצנוח דרכה. מצד שני, עליה להיות גמישה מאוד כדי שדרכה יוכל לעבור התינוק בזמן הלידה, כמו גם ההפרשות של גופנו מדי יום ביומו. תפקיד נוסף וחשוב מאוד יש לסוגרים שלנו- הם מאפשרים לנו לשלוט בצרכים שלנו.
תופעת אי שליטה במתן שתן:
תופעה זו שכיחה למדיי אצל נשים לאחרונה. תופעה זו שכיחה בעיקר אצל נשים בגיל 40 שנה ויותר, שילדו כמה פעמים, אף אפשר שתופיע גם בגיל צעיר יותר ולעיתים לאחר לידה בודדת.
אי שליטה במתן שתן יכולה להופיע בעת מאמץ, כגון- שיעול, צחוק, עיטוש, הרמת משא כבד, הליכה מהירה או קפיצה, והיא מכונה "דליפת שתן במאמץ". תופעה זו נגרמת מרפיון שרירי רצפת האגן והרצועות התמוכות בשלפוחית השתן ובשופכה, הנובע מחולשת הרקמות בעקבות הלידה. לכן, בעת מאמץ, המעלה את הלחץ בתוך חלל הבטן השלפוחית והשפוכה צונחים כלפי מטה, הסוגרים אינם מתפקדים היטב ומופיעה דליפת שתן.
דליפת השתן יכולה להיות טיפות מספר בלבד, ועד דליפה משמעותית המצריכה שימוש קבוע בפדים ואף בטיטולים. דליפת שתן עלולה להחמיר בשל שיעול כרוני, על רקע עישון סיגריות, התקפי אסטמה ברונכיאלית או בשל משקל עודף. אף שדליפת שתן בעת מאמץ נגרמת מפגיעה בשרירי רצפת האגן עקב הלידות, במיוחד לידות טראומתיות כמו לידת ואקום, מלקחיים או לידה חטופה, לרוב הדליפה אינה מופיעה מיד לאחריהן אלא רק כעבור שנים מספר, מכיוון שהנזק לרצפת האגן בא לידי חולשת שרירים רק בהדרגה.
אז איך מטפלים??
חיזוק שרירי רצפת האגן הרפויים מושג בתרגילים מיוחדים בשיטת הביו-פידבק. בשיטה זו אפשר להשיג שיפור ואף ריפוי הדליפה זאת על ידי לימוד איך להפעיל שרירים אלו בצורה נכונה.
בשיטת הפילאטיס ישנה הקפדה ומודעות גבוהה מאוד לנושא רגיש זה. במהלך השיעורים ניתנים תרגילים מיוחדים לחיזוק שרירי רצפת האגן המאפשרים למתעמלים לזהות, להכיר ולהפעיל שרירים אלו.הפעלתם המתמדת של שרירים אלו תעניק להם חוזק ויכולת תמיכה רבה מאוד.
חשוב להבין ששרירי קרקעית האגן הינם שרירים רצוניים, בדומה לשרירי הרגליים, ולכן ניתן לחזקם בדיוק כמו כל שריר אחר בגוף. ככל ששרירים אלו יהיו חזקים יותר, כך הם יישאו את האיברים שמעליהם טוב יותר וימנעו את צניחתם ויאפשרו להם לתפקד היטב. היתרון הגדול של שרירים אלו הוא העובדה שמדובר בשרירים פנימיים שניתן לתרגל ולחזק בכל מצב: עמידה, ישיבה, או שכיבה- אף אחד אינו רואה באמת מה את עושה ולכן ניתן לבצעם בכל מקום.
הפעלתם המתמדת של שרירי רצפת האגן כבר במהלך ההריון ומיד לאחר הלידה תקנה להם חוזק ויכולת תמיכה רבה מאוד ותמנע דליפת שתן או צניחת רחם ושלפוחית בעתיד.
ניתן ומומלץ להתחיל בתרגול והפעלה של שרירי רצפת האגן מיד לאחר הלידה ולכווץ את השריר כפעולה מקדימה למאמצים פשוטים כמו: שיעול, הרמת חפצים, נשיאת תינוק וכו... בשלב הראשון שלאחר הלידה חשוב להתמקד בחיזוק שרירי רצפת האגן בלבד. בשלב השני חשוב לשלב עבודה נכונה של שרירי רצפת האגן ושרירי הבטן הרוחביים.
לסיכום:
על שרירי קרקעית האגן מוטל עומס רב משום שעליהם לשאת את תכולת האגן הנוטה לשקוע מטה בשל כוח המשיכה. בזמן עליה בלחץ תוך בטני שרירים אלו עומדים כנגד הלחץ ומונעים מתכולת האגן לצנוח דרך הפתח שבקרקעית. דמיינו לכם טרמפולינה שמקפצים עליה לאורך מרבית שעות היום. פעולה זו בדיוק מתרחשת כאשר אנחנו מבצעים פעולות מאומצות ספורטיביות.
הפעלתם המתמדת של שרירים אלו תקנה לשרירים חוזק ויכולת תמיכה רבה מאוד. חיזוק שרירים אלו, ימנע התרופפות וצניחה של הרחם או שלפוחית השתן במשך השנים.
ולכן חשוב לתרגל חיזוק אזור זה במהלך היומיום ולהפוך תרגול זה לרוטינה קבועה.