Pilates & More

סטודיו לפילאטיס ותנועה
מור שבת בצלאל
צור יצחק, Israel

©כל הזכויות שמורות לסטודיו פילאטיס אנד מור / עוצב ע"י SITIX

על האיש / ג'וזף פילאטיס

שיטת הפילאטיס, הקרויה על שם ממציאה- ג'וזף פילאטיס,

היא שיטה לאימון גופני שנועדה לשפר את איכות חיינו (זו הסיבה שיתרונותיו של אימון זה מורגשות בכל רגע גם מחוץ לסטודיו). מטרת האימון היא עיצוב וחיטוב הגוף, שיפור כושר ויציבה, שיפור גמישות וכוח, שיקום מפגיעות וכאבים, הגדלת טווחי תנועה של המפרקים, שיפור הקורדינציה ושווי משקל ועוד יתרונות רבים. 
השיטה מתאימה לכל מין ולכל גיל, לכל המעוניינים לשלב באורח חייהם פעילות ספורטיבית בריאה, נכונה ומאתגרת. כל זאת בעבודה אישית תוך התאמת הטכניקה לכל אחד ואחת מהמתעמלים. 


ג'וזף הרברטוס פילאטיס נולד ב 1880 בגרמניה. בילדותו היה חולני מאוד וסבל מאסתמה ומחלות ריאומטיות. פילאטיס היה נחוש בדעתו להתגבר על מחלות הילדות הללו ובתור ילד החל להתאמן בפיתוח גוף, סקי, צלילה והתעמלות. אביו היה מתעמל ואימו נטורופתית, מה שוודאי השפיע עליו בחיפושיו אחר איכות החיים והכושר הגופני. הוא היה מושפע מתורות מערביות ומזרחיות כאחד ובמיוחד מהפילוסופיה היוונית והרומית העתיקה אשר התייחסה להשגת שלמות פיזית ומנטאלית. 

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, ב 1914, נכלא פילאטיס יחד עם אזרחים גרמנים נוספים במחנה מעצב בלנקסטר באנגליה. שם, הוא לימד היאבקות והגנה עצמית תוך שהוא מדרבן את שוכני המחנה להתמיד בדרך האימון שלו על מנת לצאת מהשבי חזקים יותר. שם למעשה, החל פילאטיס לפתח את שיטת התרגילים לה קרא מאוחר יותר- "Contrology"". הוא לקח קפיצים ממיטות וחיבר אותם על מנת לסייע לאלה המרותקים למיטה לבצע תרגילים-אלה היו למעשה מכשירי השיקום הראשונים שלו. ב 1918 פרצה מגפה אשר גבתה מיליוני קורבנות-האגדה מספרת שאיש ממטופליו של פילאטיס לא מת במגיפה, למרות שהמחנה שבו פעל ספג את המכה הקשה ביותר.


לאחר המלחמה שב ג'וזף לגרמניה עם כוחות המשטרה, הוא אימן אותם בהגנה עצמית ובהתעמלות. בתקופה זו החל לעבוד גם עם לקוחות פרטיים. ב 1925 הוא התבקש אף לאמן את הצבא הגרמני החדש. 
בתקופה זו הוא החליט להגר לאמריקה, בדרכו באנייה, פגש אחות בשם קלרה, שהפכה לאשתו ובמהרה אף לשותפתו המלאה בפיתוח שיטתו ולימודה. כשהגיע לניו יורק, הוא ואשתו פתחו סטודיו משלהם. השמועה על כישוריו של פילאטיס עשתה כנפיים וחוג הלקוחות שלו גדל במהירות-הן מהחברה הגבוהה של ניו יורק והן מתחומי האימון השונים- רקדנים (מן השורה ורקדנים פצועים שזקוקים לשיקום), אמני קרקס ומתעמלים. 


השיטה הפכה לחלק אינטגראלי משגרת האימונים ומתכנית השיקום של רקדנים רבים. הדור הראשון של מורי הפילאטיס, יצא למעשה מקרב רקדנים אלה, מביניהם: איב ג'נטרי, קורולה טרייר, רומנה קריזנובסקה ועוד. 

בנוסף לסקרנותו הטבעית של ג'וזף פילאטיס וחקירתו המתמשכת את תנועת הגוף, הוא גם היה ממציא בחסד. הוא המציא מכשירים רבים וייחודיים (אלו המכשירים במדוברים בפילאטיס מכשירים) אשר פועלים ברובם על התנגדות של קפיצים, מה שמאפשר למתאמן לקבל תמיכה לה הוא זקוק בחלקים מסוימים של התרגול ולעבוד כנגד התנגדות מותאמת אישית בחלקים אחרים של התרגול. 

פילאטיס כתב שני ספרים- "your health" ו- "return to life"- ספרים אלו מהווים תיעוד לפילוסופיה שלו. בספריו כתב כי אם משנתו היתה הופכת לנחלת הכלל, הרי שכל תחום מתחומי החיים היה משתפר. 
לדבריו, היה בכוח שיטתו לשים קץ לסבל האנושי, להפחית את השימוש בבתי חולים, בבתי חולים לחולי נפש ואף בבתי כלא. פילאטיס עבד קשה על מנת לקדם את משנתו. בשנות השישים התפשטה השיטה גם מחוץ לגבולות ניו יורק. בינואר 1966 פרצה שריפה בסטודיו שלו שבניו יורק, שריפה זו היא שהביאה למותו באוקטובר 1967. קלרה, אשתו המשיכה ללמד ולנהל את הסטודיו עד שפרשה ב 1970.


בשנת 2000 התקבלה החלטה לאחר מאבק משפטי ממושך להפוך את השם "פילאטיס" לשם גנרי כמו יוגה. 
מאז אותה פסיקה, החלה התעניינות גוברת והולכת בשיטה המשלבת גוף ונפש עם הרבה קוגניצציה.